תארו לעצמכם מצב שבו מישהו לא רק לוקח לעצמו את כל האוכל הכי טעים, אלא גם הורס בכוונה את מה שנשאר כדי שאף אחד אחר לא יוכל ליהנות ממנו. איך הייתם מרגישים?
הנביא משתמש בדוגמה מעולם רועי הצאן כדי לתאר מצב חברתי לא הוגן שקרה בעם. הוא פונה אל האנשים העשירים והחזקים שמתנהגים כמו כבשים בריאות שדוחפות את הכבשים החלשות. הנביא שואל אותם בפליאה הַמְעַט מִכֶּם הַמִּרְעֶה הַטּוֹב תִּרְעוּ, כלומר, האם לא מספיק לכם שאתם זוכים לאכול מהדשא הכי טוב וטעים? הרי ציפו מהם שלפחות ישאירו את השאריות לאחרים. אבל במקום זאת, הם תִּרְמְסוּ את מה שנשאר. פירוש המילה הוא דריכה, והכוונה היא שהם דורכים ומשחיתים את הדשא הנותר כדי שהעניים והחלשים לא יוכלו לאכול ממנו.
אותו דבר קורה גם עם השתייה. החזקים שותים מִשְׁקַע מים, שהם מים נקיים וצלולים שהבוץ שלהם שקע לקרקעית. אבל אחרי שהם מסיימים, את המים שנשארו הם תִּרְפֹּשׂוּן. המילה הזו מתארת דריכה בתוך המים שמעלה את הבוץ מהקרקעית ומלכלכת אותם לגמרי.
בגלל ההתנהגות הלא הוגנת הזו, ה' רואה את הצער של האנשים החלשים והפשוטים. הוא מבטיח שהוא יתערב ויעשה משפט צדק. ה' יפריד בין השה הבריא שמסמל את האנשים החזקים שלקחו לעצמם יותר מדי, לבין השה הרזה שמסמל את האנשים שסבלו, וידאג שהצדק והישועה יגיעו לכולם.