יצא לכם פעם להסתכל על עדר כבשים ולשים לב שתמיד יש את החיות הגדולות שנדחפות קדימה כדי לאכול ראשונות? ה' פונה אל העם ומדמה אותם לעדר כבשים. הוא פונה אליהן במילה וְאַתֵּנָה, שמשמעותה הפשוטה היא "ואתן", ומכריז שהוא עומד לעשות משפט צדק בֵּין־שֶׂה לָשֶׂה.
ה' לא שופט רק את המנהיגים, אלא בודק איך האנשים הפשוטים בעם מתנהגים אחד אל השני. הוא עושה הבחנה בין האנשים החלשים לבין האנשים החזקים שמפעילים כוח על אחרים. כדי לתאר את החזקים, ה' אומר שהוא ישפוט גם לָאֵילִים וְלָעַתּוּדִים. האילים הם הכבשים הזכרים הבוגרים, והעתודים הם התיישים, ואלו הן החיות הכי חזקות ששולטות בעדר.
דרך המשל הזה, ה' מעביר ביקורת חמורה על מה שקורה בחברה. בדיוק כמו שהחיות החזקות נדחפות למרעה ולא משאירות אוכל לחיות החלשות, כך יש אנשים עשירים ובעלי כוח שמנצלים את המעמד שלהם. הם משתלטים בכוח על כל השפע ולא משאירים שום דבר לעניים ולחלשים. ה' רואה את הכל ומבטיח לשפוט את מי שמתנהג בצורה כזו.