יצא לכם פעם לראות עדר כבשים שהולך אחרי הרועה שלו? הרבה פעמים בתנ"ך, הקשר בין ה' לעם ישראל דומה לקשר המיוחד שבין רועה לכבשים. אבל רגע, האם אנחנו באמת כמו כבשים קטנות שלא מבינות שום דבר? ממש לא! כשה' קורא לנו וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי, הוא מיד ממהר להדגיש: אָדָם אַתֶּם. כלומר, אתם לא סתם חיות בעדר שהרועה מגדל לצרכים שלו. ה' מסתכל עלינו כבני אדם חשובים, יקרים ואהובים מאוד. דווקא בגלל שאנחנו כל כך מוערכים בעיניו, ה' מתגאה בנו ומכריז אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם, הבטחה מרגשת שהוא ממש לא היה מבטיח לחיות רגילות.
יחזקאל, פרק ל״ד, פסוק ל״א
וְאַתֵּ֥ן צֹאנִ֛י צֹ֥אן מַרְעִיתִ֖י אָדָ֣ם אַתֶּ֑ם אֲנִי֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.