משבר ההנהגה והחברה מגיע לשיאו, כאשר הפורענות פוגעת בכל שדרות העם ומובילה לענישה מדויקת המשקפת את מעשיהם. הפרשנים מסכימים כי המילים הַמֶּלֶךְ וכן נָשִׂיא מתייחסות לאותה דמות בדיוק, והכפילות נועדה לחזק ולהדגיש את חומרת העניין [רד"ק, מצודת דוד]. בעת הפורענות, המנהיג יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה, כלומר ייתקף בתדהמה, בחוסר אונים ובתמהון לבב [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הפחד לא יעצור בהנהגה, אלא יחלחל מטה אל ההמון, כך שגם וִידֵי עַם־הָאָרֶץ תִּבָּהַלְנָה מתוך בהלה ופאניקה [ביאור שטיינזלץ].
מכאן עובר הכתוב לתאר את אופן הענישה, הפועל על פי עקרון של מידה כנגד מידה. מִדַּרְכָּם אֶעֱשֶׂה אֹתָם משמעו שה' ינהג בהם בדיוק כפי המנהגים המסואבים והדרכים הרעות שבהם הם עצמם הלכו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מאחר שהעם מאס בתורה ובנבואה, העונש המותאם להם יהיה שאלו יאבדו מהם לחלוטין [רד"ק].
התבוננות ייחודית בלשון הפסוק מציעה כי השימוש במילה אֹתָם (במקום "אִתם") אינו מקרי. על דרך המליצה, ה' עתיד לברוא אותם כבריה חדשה ולשנות את צורתם ממעמד של שלמות ומלכות למצב של שפלות ופחיתות. ה"חומר" שממנו תיווצר המציאות הגרועה הזו אינו מגיע מאת ה', שכן מקור הרע אינו אצלו, אלא הוא עשוי מחומר הגלם של מעשיהם הרעים של בני האדם עצמם [מלבי"ם].
לבסוף, וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם אֶשְׁפְּטֵם מורה כי ה' ישפוט אותם במשפט הראוי והמדויק להם (כאשר האות בי"ת במילה "ובמשפטיהם" מודגשת במסורת הקריאה [רד"ק, מנחת שי]). מטרת כל המהלך הזה היא וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה', כדי שבאמצעות העונש המותאם למעשיהם, יכירו הכל כי ה' הוא האל הנאמן המשלם גמול מדויק לכל אדם כפי הראוי לו [מצודת דוד].