יצא לכם פעם לראות נחש בטבע וללכת מיד צעד אחד אחורה מתוך פחד? הפחד הטבעי הזה לא היה שם תמיד. בגן עדן, לפני החטא, הנחש ניסה להתחבר לאישה והעמיד פנים שהוא חבר טוב ויועץ שאוהב אותה. בגלל המזימה הזו, ה' החליט לשנות את המצב לחלוטין. ה' אמר לנחש וְאֵיבָה אָשִׁית, כלומר מעכשיו תהיה ביניכם איבה, שהיא תחושה עמוקה וקבועה של ריחוק וחוסר אהבה.
המאבק הזה לא נשאר רק בין חוה לנחש, אלא ממשיך לתמיד, וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ, בין הילדים של בני האדם לבין הילדים של הנחשים בכל הדורות. ה' מסביר איך ייראה המאבק הזה כשאמר הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. המילים יְשׁוּפְךָ וכן תְּשׁוּפֶנּוּ פירושן להכות ולרמוס. לאדם יש יתרון במאבק הזה, כי הוא הולך זקוף ויכול להכות את הנחש בחלק הכי גבוה שלו, ברֹאשׁ. לעומת זאת, הנחש שזוחל על גחונו יכול להגיע רק למטה, ולנשוך את האדם בעָקֵב.
הסיפור הזה מלמד אותנו משהו עמוק גם על עצמנו. הנחש מסמל את היצר הרע, אותו קול פנימי שמנסה לפתות אותנו לעשות דברים לא טובים. איך מנצחים אותו? אם אנחנו מתגברים על הפיתוי מיד בהתחלה ובוחרים בטוב, אנחנו בעצם מכים אותו בראש ומנצחים. אבל אם אנחנו נכנעים לפיתויים קטנים ודוחים את המעשים הטובים שלנו, היצר הרע מצליח לפגוע בנו בעקב. החדשות הטובות הן שהמצב הזה לא יישאר כך לנצח. בעתיד, באחרית הימים, הפחד והמאבק ייעלמו לחלוטין, והעולם יחזור להיות שליו, בטוח ומושלם בדיוק כפי שהיה בהתחלה.