יצא לכם פעם לעשות משהו שהצטערתם עליו, ואז לנסות להתחבא כדי שלא ימצאו אתכם? זה בדיוק המצב של האדם הראשון בגן עדן. כשה' פונה אליו, כתוב וַיִּקְרָא. ה' לא מופיע פתאום כדי להפחיד אותו, אלא קורא לו, ממש כמו שדופקים על הדלת לפני שנכנסים. ה' מתנהג כאן כמו שופט הוגן וגם כמו אבא אוהב. הוא רוצה לתת לאדם הזדמנות להסביר את עצמו, לקחת אחריות על המעשה שלו ולחזור בתשובה מיוזמתו, ולכן הוא פותח בשיחה עדינה. ה' פונה ישירות לוֹ, למרות שברור שאי אפשר באמת להסתתר מה'.
ואז ה' שואל שאלה מיוחדת: אַיֶּכָּה. למה ה' לא שאל פשוט "איפה אתה"? הרי ה' יודע הכל, והוא לא באמת צריך שיגלו לו באיזה שיח האדם מתחבא. המילה אַיֶּכָּה משמעותה עמוקה יותר. ה' בעצם שואל: מה קרה לך? למה אתה מסתתר ואינך נמצא במקום הטוב והרגיל שלך? זו שאלה שגורמת לאדם לחשוב על המצב שלו ועל איך שהוא התנהג. השאלה הזו נשארת איתנו לתמיד, ומזכירה לכל אחד מאיתנו לבדוק את עצמו ולשאול היכן הוא עומד בחיים ואיך הוא בוחר להתנהג.