תארו לעצמכם מצב שבו החלטה אחת משנה לחלוטין את כל מה שהכרתם. אחרי שהאדם אכל מפרי עץ הדעת, זה בדיוק מה שקרה לו. הוא השתנה לגמרי וקיבל תכונות חדשות. ה' פונה אל המלאכים שבשמיים ומשתף אותם שהאדם הפך להיות כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, כלומר, עכשיו הוא דומה קצת למלאכים, כי יש לו יכולת מיוחדת להבין דברים ולבחור בעצמו.
אבל היכולת החדשה הזו לָדַעַת טוֹב וָרָע הפכה את החיים שלו למסובכים הרבה יותר. לפני החטא, היה לאדם קל מאוד לעשות את הדבר הנכון בטבעיות. עכשיו, היצר הרע נכנס ממש לתוך הלב שלו, והאדם צריך להילחם ולהתאמץ מאוד כדי לבחור בטוב ולא להיגרר אחרי דברים חומריים.
בגלל החטא, נקבע שהאדם לא יחיה לנצח. לכן התעורר חשש גדול: וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדּוֹ. ה' ידע שעכשיו, כשהאדם פוחד, הוא עלול לנסות לברוח ולקחת פרי מעץ אחר בגן, וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים. אם האדם יאכל מהפרי הזה, הוא יגיע למצב שבו וָחַי לְעֹלָם.
לחיות לנצח אולי נשמע כמו חלום, אבל במצב החדש של האדם זה היה יכול להיות דבר נורא. אם הוא יחיה לנצח בתוך גוף שמושך אותו לעשות דברים רעים, הוא תמיד ירדוף אחרי תאוות ולא יצליח לעולם לתקן את הנשמה שלו. חוץ מזה, אם הוא לא ימות לעולם, אנשים בדורות הבאים עלולים להתבלבל ולחשוב שהוא בעצמו סוג של אלוקים.
כדי לשמור עליו, ה' היה חייב להרחיק את האדם מגן העדן ומעץ החיים. מחוץ לגן, האדם יצטרך אמנם לעבוד קשה ולהתמודד עם אתגרים, אבל דווקא שם תהיה לו ההזדמנות האמיתית לתקן את המעשים שלו ולחזור בתשובה.