קרה לכם פעם שעשיתם משהו שידעתם שאסור, וקיוויתם שאף אחד לא יגלה? אחרי שאדם הראשון אוכל מהעץ, ה' פונה אליו ושואל אותו שאלות. הרי ה' יודע הכל, אז למה הוא בעצם שואל? ה' פשוט רצה לתת לאדם הזדמנות נעימה ועדינה להודות בטעות שלו ולבקש סליחה, בלי לבייש אותו מיד.
כשה' שואל אותו מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה, הוא מתכוון למשהו עמוק יותר מסתם בגדים. הרי אדם היה בלי בגדים גם קודם לכן ולא התבייש בכלל. ה' מצביע על כך שפתאום משהו בלב של האדם השתנה והוא התחיל להרגיש בושה, בגלל יצר הרע שנכנס בו. לאחר מכן ה' שואל הֲמִן הָעֵץ, כלומר האם אכלת מהעץ? זו שאלה שנועדה לבחון איך אדם יגיב. במקום להגיד פשוט "כן, טעיתי", אדם נלחץ, מתגונן ומיד מאשים את האישה.
אולי תופתעו לגלות שה' בכלל לא קורא לעץ בשם "עץ הדעת", אלא רק "העץ". הסיבה לכך היא שבעץ עצמו לא היה שום דבר רע או כוח מיוחד שגורם לחטא. הדבר החמור באמת היה עצם זה שאדם שבר את הכלל של ה'. ה' אמר לו לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ, שפירושו פשוט שלא יאכל ממנו. אנחנו לומדים מכאן סוד חשוב: כדי לעצור את עצמנו ולא לעשות משהו אסור, אנחנו צריכים להשתמש בהמון כוח פנימי ולנצח את היצר שלנו, וזה דורש מאמץ גדול ממש כמו לעשות מעשה טוב.