קרה לכם פעם שהייתם צריכים לעזוב מקום שמאוד אהבתם, ולהתחיל משהו חדש לגמרי? זה בדיוק מה שקרה לאדם הראשון. אחרי החטא בגן עדן, ה' היה צריך להוציא את האדם החוצה, אל העולם הגדול. אבל ה' לא גירש אותו בכעס ובבת אחת. המילה וַיְשַׁלְּחֵהוּ מלמדת אותנו שה' עשה את זה בשלבים ובעדינות. הוא שלח את האדם החוצה כאילו הוא יוצא לשליחות ולתפקיד חדש, כדי שהפרידה לא תהיה לו קשה מדי.
ומה התפקיד החדש הזה? לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה. בגן עדן החיים היו קלים, והאדם היה צריך רק לשמור על הגן. אבל בגלל שהוא לא שמר על הכללים, עכשיו הוא צריך לעבוד ולגדל את האוכל שלו בעצמו. העבודה הזו נועדה להעסיק אותו ולשמור עליו, כדי שלא יהיה לו זמן פנוי בבטלה שעלולה להוביל לעוד טעויות.
האדם יוצא אל האדמה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם. כלומר, הוא חוזר בדיוק לאותו מקום ולאותו עפר פשוט שממנו ה' יצר אותו בהתחלה. זה עכשיו המקום שלו, ושם, בעולם הרגיל שבו צריך להתאמץ ולעבוד, הוא יצטרך לבנות את החיים שלו ולתקן את מה שקלקל.