תארו לעצמכם שאתם עוברים לגור בארץ חדשה לגמרי, עם שפה שונה ומנהגים מוזרים. איך הייתם שומרים על המשפחה שלכם מאוחדת? זה בדיוק מה שיוסף חשב עליו כשהאחים שלו הגיעו למצרים. הוא תכנן תוכנית חכמה מאוד לקראת הפגישה שלהם עם פרעה המלך. יוסף אמר להם להציג את עצמם בצורה מיוחדת ולומר אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ. כלומר, לספר לפרעה שהם וגם האבות שלהם תמיד היו רועי צאן פשוטים, וזה המקצוע היחיד שהם יודעים.
למה יוסף רצה שהם יגידו את זה? קודם כל, הוא קיווה שאם פרעה יחשוב שהם רק רועי צאן, הוא לא ייקח אותם לעבוד בארמון או בצבא. יוסף ידע שאם הם יהיו קרובים מדי לשלטון, המצרים עלולים לקנא בהם, או שהאחים יתחילו להתנהג כמו המצרים ולשכוח את המסורת שלהם. המטרה העיקרית של יוסף הייתה בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. ארץ גושן הייתה אזור עם המון דשא שמתאים מאוד לגידול כבשים, אבל יותר מזה, זה היה אזור נפרד. כך בני ישראל יוכלו לגור כולם יחד במקום אחד, ולא להתפזר בכל רחבי מצרים ולהיות מושפעים מהסביבה.
אבל איך יוסף ידע שפרעה יסכים לתת להם אזור משלהם רחוק מכולם? הסוד נמצא במילים כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן. המילה "תועבה" מתארת משהו שמאוד שונאים. המצרים העריצו כבשים והתייחסו אליהן כאל משהו קדוש. לכן, הם ממש לא אהבו לראות רועי צאן ששולטים בכבשים, גוזזים את הצמר שלהן או שוחטים אותן. יוסף ידע שאם האחים יגידו שהם רועי צאן, המצרים ירצו להרחיק אותם ממרכז הארץ ולשלוח אותם לארץ גושן, וכך המשפחה תוכל להישאר מאוחדת ולשמור על הדרך המיוחדת שלה בשקט.