המלך והשרים הוציאו פקודה שלטונית תקיפה, וַיַּעֲמִידוּ דָבָר, להפיץ מיד קריאה לחידוש קרבן הפסח, צעד שנדרש כדי להתגבר על התנגדות חכמים ולמנוע זלזול בחג. הכרזה זו נשלחה לכל רחבי הארץ, מִבְּאֵר־שֶׁבַע וְעַד־דָּן, מתוך שאיפה לאחד את העם כולו ולכלול גם את עשרת השבטים בעלייה לירושלים. מאמץ מקיף זה נבע מהעזובה הרוחנית העמוקה, כִּי לֹא לָרֹב עָשׂוּ כַּכָּתוּב, שכן במשך זמן רב העם לא קיים את הפסח כהלכתו והתייחס לתורה כאל טקסט תיאורטי בלבד. מנגד, יש המפרשים את המילה לָרֹב כמתייחסת לרוב הדמוגרפי של העם, ומסבירים שהמלך דחה את מועד החג כדי להבטיח שרוב הציבור יוכל להשתתף בטהרה, בניגוד לדעת החכמים שסברו שאין בכך צורך הלכתי.
דברי הימים ב, פרק ל׳, פסוק ה׳
וַיַּעֲמִ֣ידוּ דָבָ֗ר לְהַעֲבִ֨יר ק֤וֹל בְּכׇל־יִשְׂרָאֵל֙ מִבְּאֵֽר־שֶׁ֣בַע וְעַד־דָּ֔ן לָב֞וֹא לַעֲשׂ֥וֹת פֶּ֛סַח לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם כִּ֣י לֹ֥א לָרֹ֛ב עָשׂ֖וּ כַּכָּתֽוּב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.