תחשבו על רגע שבו ידעתם שמישהו אהוב וחשוב עומד לעזוב למקום רחוק. מה הייתם עושים ביום האחרון שלכם יחד? אליהו הנביא והתלמיד המסור שלו אלישע ידעו שניהם שזהו היום האחרון של אליהו בעולם הזה, למרות שהם לא דיברו על כך במפורש. מסופר כי וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע, משום שאלישע היה העוזר הנאמן שליווה את אליהו לכל מקום ולא רצה לעזוב אותו אפילו לרגע אחד.
אליהו לא סתם נעלם פתאום. הוא יצא למסע פרידה ועבר בין מקומות שונים כמו בית אל ויריחו. הוא עשה זאת כי לפני שצדיק גדול עוזב, הקדושה שלו מתעצמת, והוא רצה להעניק מהברכה ומהרוחניות שלו לתלמידי הנביאים שנשארו מאחור. אליהו חשב בהתחלה שהוא יעלה לשמיים מבית אל, המקום שבו יעקב אבינו חלם על סולם שמגיע לשמיים, אבל ה' כיוון אותו לעבור את נהר הירדן ולעלות משם. המקום הזה נבחר במיוחד כי הוא קרוב לאזור שבו משה רבנו סיים את חייו, ואליהו היה דומה למשה במעלתו הרוחנית הגבוהה.
כשהגיע הרגע המיוחד בְּהַעֲלוֹת, שזהו הזמן המדויק שבו ה' קבע לקחת את אליהו, הדבר קרה בַּסְעָרָה, כלומר בעזרת רוח חזקה מאוד של סערה. לאן הוא עלה? המסורת שלנו מספרת שאליהו לא סיים את חייו כמו שאר בני האדם, אלא בזכות המסירות העצומה שלו לה' הוא זכה להיכנס חי לגן עדן.