קרה לכם פעם שביקשתם ממישהו טובה ממש גדולה, והוא ענה לכם שזה בכלל לא תלוי בו? זה בדיוק מה שקורה רגע לפני שאליהו הנביא עולה לשמיים. התלמיד שלו, אלישע, מבקש ממנו בקשה ענקית: לקבל פי שניים מהכוח הרוחני שלו.
אליהו עונה לו: הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל. כלומר, הבקשה שלך קשה מדי. הסיבה לכך היא שאדם לא יכול לתת למישהו אחר משהו שאין לו בעצמו, ואלישע בעצם ביקש יותר ממה שיש לאליהו! לכן, אליהו מסביר לאלישע שההחלטה לא בידיים שלו אלא בידי ה', והוא מציב לו תנאי: אִם־תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ. המילה לֻקָּח פירושה בזמן שאילקח ממך. אליהו בעצם אומר שאם אלישע יצליח לראות אותו עולה לשמיים, זה יהיה סימן. הראייה הזו היא לא ראייה רגילה, אלא סוג של מבחן. אם אלישע יהיה מספיק קדוש ומוכן כדי לראות את הרגע המיוחד הזה, זה יוכיח שה' מסכים לתת לו את מדרגת הנבואה הגבוהה שביקש.
אליהו מסיים ואומר: יְהִי־לְךָ כֵן וְאִם־אַיִן לֹא יִהְיֶה. כלומר, אם תזכה לראות אותי עולה, משאלתך תתגשם. וְאִם־אַיִן, ואם לא תראה, זה לא יקרה. כך אלישע מבין שהבקשה שלו תלויה רק בהכנה הרוחנית שלו ובהחלטה של ה'.