יצא לכם פעם לטעום מים עם מלח? זה בטח לא היה טעים בכלל. תארו לעצמכם שמישהו היה מנסה להפוך מים רעים לטעימים ומתוקים, דווקא בעזרת מלח! זה בדיוק מה שעשה אלישע הנביא. אחרי שאליהו הנביא עלה לשמיים, אלישע חזר לכל המקומות שבהם ישבו תלמידי הנביאים, כדי להראות להם שה' נמצא איתו עכשיו והוא המנהיג החדש. כשהגיע ליריחו, הוא ראה שהמים שם לא טובים. אלישע ביקש לשים מלח בתוך צלוחית חדשה לגמרי. למה דווקא צלוחית חדשה? כדי שאף אחד לא יחשוב שאולי נשאר בכלי איזה תבלין ישן שתיקן את המים בדרך טבעית. ולמה להשתמש במלח? כי מלח בדרך כלל פוגע במי שתייה, וכמות קטנה של מלח ממש לא יכולה לתקן מעיין שלם שנובע כל הזמן. ככה כולם ראו שזה נס אמיתי שמעל לטבע!
המילה וַיֵּרָפוּ מלמדת אותנו שהמים פשוט נרפאו והפכו למתוקים, והם נשארו טובים וראויים לשתייה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. בסוף מסופר שהנס קרה כִּדְבַר אֱלִישָׁע אֲשֶׁר דִּבֵּר. זה קצת מפתיע, הרי ה' הוא זה שריפא את המים! אבל זה בא ללמד אותנו שאלישע החליט בעצמו לגזור על המים להתרפא, אפילו בלי שה' ציווה עליו קודם, והטבע פשוט הקשיב לו בגלל הקדושה העצומה שלו.