בעיצומו של רעב כבד הגיע אדם מאזור הדרום, מִבַּעַל שָׁלִשָׁה, והביא לנביא אלישע לֶחֶם בִּכּוּרִים שנאפה מהקציר הראשון של השעורים. אף שאלישע אינו כהן, מנחתו נקראת כך משום שהבאת מתנה לתלמיד חכם נחשבת כהקרבת ביכורים ומלמדת שעליו לקבלה בעין יפה ללא קשר לכמותה. בנוסף הביא האיש וְכַרְמֶל, כלומר שיבולים רכות או שעורים קלויות, כשהן נתונות בְּצִקְלֹנוֹ, בין אם הכוונה לקליפתן הטבעית ובין אם לשק נשיאה. למרות רצון התורם והמשרת לשמור את המזון המועט עבור הנביא, אלישע פעל בחוסר אנוכיות והורה לתת את האוכל לָעָם, מאה תלמידיו הרעבים. מתוך אמונה בהבטחת ה', התלמידים אכלו ראשונים והלחם התרבה בדרך נס בדומה לניסי אליהו, עד שאלישע עצמו אכל מן הנותר.
מלכים ב, פרק ד׳, פסוק מ״ב
וְאִ֨ישׁ בָּ֜א מִבַּ֣עַל שָׁלִ֗שָׁה וַיָּבֵא֩ לְאִ֨ישׁ הָאֱלֹהִ֜ים לֶ֤חֶם בִּכּוּרִים֙ עֶשְׂרִֽים־לֶ֣חֶם שְׂעֹרִ֔ים וְכַרְמֶ֖ל בְּצִקְלֹנ֑וֹ וַיֹּ֕אמֶר תֵּ֥ן לָעָ֖ם וְיֹאכֵֽלוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.