בעת רעב ומצוקה יצא אחד מתלמידי הנביאים ללקט אֹרֹת, שהם צמחי בר הראויים לבישול או צמח ספציפי המאיר את העיניים. במהלך חיפושיו הוא מצא גֶּפֶן שָׂדֶה, צמח בר המשתרע על הקרקע, וקטף ממנו פַּקֻּעֹת שָׂדֶה שהם פירות רעילים ומרים הדומים לאבטיחים קטנים, או לחלופין פטריות רעל שצמחו בסמוך. כאשר שב אל חבריו הוא וַיְפַלַּח את השלל, כלומר חתך ובקע אותו לחתיכות ישירות אל תוך סיר התבשיל. מעשה זה התרחש כִּי־לֹא יָדָעוּ, שכן הלקט לא זיהה שמדובר בסם מוות, ואף שאר התלמידים לא הבחינו בנעשה ולכן לא יכלו להזהירו מפני הסכנה.
מלכים ב, פרק ד׳, פסוק ל״ט
וַיֵּצֵ֨א אֶחָ֣ד אֶל־הַשָּׂדֶה֮ לְלַקֵּ֣ט אֹרֹת֒ וַיִּמְצָא֙ גֶּ֣פֶן שָׂדֶ֔ה וַיְלַקֵּ֥ט מִמֶּ֛נּוּ פַּקֻּעֹ֥ת שָׂדֶ֖ה מְלֹ֣א בִגְד֑וֹ וַיָּבֹ֗א וַיְפַלַּ֛ח אֶל־סִ֥יר הַנָּזִ֖יד כִּי־לֹ֥א יָדָֽעוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.