לאחר התרחשות הנס הפלאי של נביעת השמן, האשה אינה ממהרת להשתמש בו על דעת עצמה. היא חוזרת אל הנביא כדי לדווח לו על שאירע ולבקש את הדרכתו להמשך הדרך, שכן לא רצתה לפעול בניגוד לרצונו [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. פנייתה לנביא נבעה ממספר התלבטויות: מבחינה כלכלית, היא רצתה להתייעץ האם כדאי למכור את השמן מיד או להמתין עד שמחירו יעלה בשוק [רש"י, צאינה וראינה]. בנוסף, עלו בה חששות הלכתיים ומעשיים – היא שאלה האם עליה להפריש מעשרות משמן שנוצר בדרך נס, וכן הביעה פחד שמא בני משפחת המלוכה של אחאב ישמעו על העושר הפתאומי ויחרימו אותו ממנה בכוח. הנביא הרגיע אותה ששמן ניסי פטור ממעשר, והבטיח לה שה' יגן עליה מפני השלטונות [רד"ק].
בתשובתו, אלישע מורה לה למכור את השמן ולשלם את נשיך, כלומר לפרוע את חובותיה לנושיה [מצודת ציון, מצודת דוד, רלב"ג, רד"ק]. הוא מבטיח לה שהתמורה תספיק בדיוק לכיסוי החוב [מלבי"ם]. לאחר מכן מוסיף הנביא: וְאַתְּ וּבָנַיִךְ תִּחְיִי בַּנּוֹתָר. רוב הפרשנים מסבירים כי הכוונה היא לכסף שיישאר בידה לאחר תשלום החובות, שיספיק למחייתה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], בעוד שיש מי שמפרש שהברכה לא תסור מפך השמן המקורי, והוא ימשיך לנבוע ולפרנס אותה תמיד [מלבי"ם]. פרנסה זו, כך מובא, תספיק לה ולבניה עד תחיית המתים [רש"י, מלבי"ם].
הוראתו של אלישע לחיות מהשפע הנותר מעוררת שאלה עקרונית בקרב הפרשנים: הלוא קיים כלל לפיו "אין נהנים ממעשה נסים"? תשובה אחת היא שברגע שהנביא ציווה עליה זאת במפורש בשם ה', הוסר החשש והדבר הותר. אולם, פרשנים אחרים מציעים הסבר טבעי יותר: השפע הכלכלי של האשה לא נבע רק מכמות השמן, אלא מכך שבאותה עת התייקר מחירו בשוק. מאחר שעליית מחירים היא תופעה טבעית וכלכלית ולא נס החורג מדרך הטבע, מותר היה לה ליהנות מהרווחים [נחל שורק, חומת אנך]. הסיבה להתייקרות הפתאומית מוסברת בכך שהנס שאב וריכז את שפע הברכה למקום אחד, מה שיצר חוסר בשאר המקומות והוביל באופן ישיר לעליית מחירו של השמן [אהבת יהונתן].
ברובד אלגורי ורוחני, הפסוק מתפרש כמשל על נשמת האדם ותפקידה בעולם. ה"שמן" מסמל את המצוות שהאדם מקיים, שעליו "למכור" ולשמור את שכרן באוצרות ה' לעולם הבא. ההוראה "ושלמי את נשייך" רומזת לחובה המוטלת על האדם להשלים את כל המצוות שהוא עדיין חייב בעשייתן. ההבטחה וְאַתְּ וּבָנַיִךְ תִּחְיִי בַּנּוֹתָר מלמדת שבעוד שהקרן של שכר המצוות שמורה לעולם הבא, האדם יכול ליהנות בעולם הזה מ"פירות" המצוות, ובמיוחד מהזכויות של מעשים טובים וצדקה שהוא עושה מעבר לחיובו הבסיסי [אדרת אליהו].