בשעת מצוקתה הקשה של האלמנה, הנביא מבקש לסייע לה אך דורש ממנה נקודת התחלה חומרית, ולו הקטנה ביותר, כדי לחולל את הישועה.
הנביא שואל מַה־יֶּשׁ־לָךְ, שכן הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שברכה אלוקית אינה יכולה לשרות על ריק מוחלט. מנהג הנביאים הוא לבסס את הנס על דבר מה קיים ברשות האדם, ולא ליצור "יש מאין" [מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל]. אגב כך, המילה נכתבה בפסוק כ־לכי עם האות יו"ד בסופה, אך נקראת לָךְ, תופעה דקדוקית המצויה במקומות נוספים במקרא [רד"ק, מנחת שי].
תשובתה של האישה, אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת, מעידה על עוניה המוחלט, שכן היא נאלצה למכור את כל רכושה בטרם הגיעו הנושים לקחת את ילדיה לעבדים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, יש מי שרואה בתשובה זו ביטוי למידתם של הצדיקים, שמוותרים על קנייני העולם הזה, וגם כשאין להם רכוש, הם חשים שלא חסר להם דבר [נחל שורק].
הדבר היחיד שנותר ברשותה הוא אָסוּךְ שָׁמֶן. הפרשנים מסבירים כי מדובר בכלי קטן המכיל שמן המיועד לסיכה [רלב"ג, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. קיימת מחלוקת לשונית לגבי מקור המילה אָסוּךְ: יש הסבורים כי האות אל"ף היא חלק משורש המילה [רש"י], בעוד אחרים טוענים כי האל"ף היא אות נוספת, והשורש הוא ס.ו.ך, שכן הכלי נקרא על שם הפעולה שעושים בו – סכים ומושחים ממנו שמן [מצודת ציון, רד"ק].
אופן התרחשות הנס היה פלאי ורציף. מאחר שהמופת נועד להתרחש בפעם אחת, נדרשה האלמנה לאסוף מראש כלים ריקים רבים. כאשר הריקה את השמן מכלי האָסוּךְ הקטן שברשותה, האוויר שנכנס לתוך הכלי נהפך באורח פלא לשמן, בדומה לנס שבו מטה נהפך לנחש. באופן זה יכלה למזוג ברצף מבלי שהשמן ייפסק, עד שכל הכלים התמלאו [רלב"ג, אברבנאל].
הבחירה לחולל את הנס דווקא בשמן אינה מקרית ונושאת משמעויות סמליות והיסטוריות. ראשית, חז"ל מסבירים כי בעלה של האלמנה, עובדיה, נהג להדליק תמיד שמן עבור בני הנביאים שהחביא במערה, ולכן ראוי היה שהישועה תבוא מידה כנגד מידה באמצעות שמן [מלבי"ם]. שנית, נס זה מהווה הקבלה לנס צפחת השמן שעשה אליהו הנביא לאישה הצרפתית. אלישע, שביקש "פי שניים" מרוחו של אליהו, חולל נס עוצמתי אף יותר: בעוד שאצל אליהו השמן התרבה מעט בכל יום, אצל אלישע השמן התרבה בכמות אדירה בפעם אחת ולעולם לא כלה [אברבנאל, אהבת יהונתן]. לבסוף, שמן זית מסמל את כוח הזכרון, ומדגיש כיצד זכו הבנים לנס גלוי ולהמשכיות, אף שבעבר נאלץ אביהם ללוות כסף בריבית כדי לקיים את רצון ה' [אהבת יהונתן].