לאחר סיום המפגש הראשון ביניהם, מבקש אלישע לזמן שוב את האישה השונמית כדי לבשר לה בשורה דרמטית. הדינמיקה בנקודה זו חושפת את גבולות הצניעות, הכבוד ואופן מסירת הנבואה.
הציווי קרא לה מופנה אל גיחזי משרתו [ביאור שטיינזלץ], והוא נובע מכך שהאישה כבר הספיקה ללכת מלפניו לאחר שיחתם הקודמת [רד"ק]. הפרשנים מסכימים כי ישנו הבדל מהותי בין הקריאה הראשונה לשנייה. בעוד שבפעם הראשונה אלישע דיבר עמה בעקיפין דרך גיחזי, כעת הוא זכה לגילוי נבואי שעליו לבשר לה. מכיוון שמדובר בנבואה, הנביא ראה צורך הכרחי לדבר אליה באופן ישיר ונוכח כדי שהדבר יתקיים [רלב"ג, אברבנאל, מלבי"ם].
עם זאת, כאשר היא מגיעה, הכתוב מדגיש כי ותעמד בפתח. הסיבה לעמידתה בכניסה לעלייה ולא בתוך החדר עצמו נובעת מהבנתה את הנהגותיו של הנביא. במפגשם הראשון היא הבחינה שאלישע נמנע מלדבר עמה פנים אל פנים, והבינה כי הוא מקפיד שלא לדבר ישירות עם אישה. מתוך כבוד לקדושתו ולצניעותו, היא נשמרה הפעם מלהיכנס פנימה, הוסיפה להתרחק והעדיפה לשמור על מרחק [מצודת דוד, מלבי"ם, אברבנאל]. גישה משלימה מצביעה על כך שעמידתה בפתח נבעה מענוותנותה הרבה, וכן מתחושת מבוכה להיכנס אל פני הנביא פעם אחר פעם [אלשיך].