לאחר נס תחיית הילד, אלישע מזמן את אם הילד כדי להשיב לה את בנה. כאשר היא מגיעה, הנביא אומר לה שְׂאִי בְנֵךְ, ובכך מבשר לה למעשה כי הילד חי ושלם [ביאור שטיינזלץ].
בבחינת נוסח הפסוק, עולה דיון סביב ההוראה קְרָא אֶל הַשֻּׁנַמִּית. בכתבי יד עתיקים מספרד נמצאה גרסה חלופית שבה תוקן הכתוב ל"קרא לשנמית" במקום המילה "אל". שינוי נוסח זה עורר פליאה ותמיהה באשר למקורו המדויק [מנחת שי].