חייו של הילד, שהתפתח וגדל בבריאות, מקבלים תפנית פתאומית ביום שגרתי של עבודה בשדה. המילים וַיִּגְדַּל הַיָּלֶד באות להדגיש כי הילד צמח כדרכו והיה בריא. מטרת ציון עובדה זו היא להבהיר שסיבת מחלתו לא נבעה מחולשה מולדת או מפגם התפתחותי כלשהו [מלבי"ם]. עם זאת, למרות שגדל, הוא עדיין נחשב לילד קטן [ביאור שטיינזלץ].
וַיְהִי הַיּוֹם, הגיע יום מסוים שבו יצא הילד אל השדה כדי לבקר את אביו, בעל האחוזה, שעמד ופיקח על הפועלים הַקֹּצְרִים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. יציאתו לשדה נבעה מסקרנות טבעית, כדרך הילדים המבקשים לראות ולבחון את המתרחש סביבם [ביאור שטיינזלץ]. אולם, שהייתו בשדה הפתוח חשפה אותו לסכנה; השמש הקופחת הכתה בחוזקה על ראשו במהלך השרב, וגרמה לו לכאב עצום שהוביל למחלתו הפתאומית [מלבי"ם, אברבנאל].