מלכים ב, פרק ד׳, פסוק ל״ט

II Kings 4:39Sefaria

וַיֵּצֵ֨א אֶחָ֣ד אֶל־הַשָּׂדֶה֮ לְלַקֵּ֣ט אֹרֹת֒ וַיִּמְצָא֙ גֶּ֣פֶן שָׂדֶ֔ה וַיְלַקֵּ֥ט מִמֶּ֛נּוּ פַּקֻּעֹ֥ת שָׂדֶ֖ה מְלֹ֣א בִגְד֑וֹ וַיָּבֹ֗א וַיְפַלַּ֛ח אֶל־סִ֥יר הַנָּזִ֖יד כִּי־לֹ֥א יָדָֽעוּ׃

יצא לכם פעם לטייל בטבע ולראות פרי שנראה ממש מגרה, אבל לא הייתם בטוחים אם מותר לאכול אותו? בתקופה של רעב גדול, יצא אחד מתלמידי הנביאים אל השדה כדי לחפש אוכל. הוא רצה ללקט אֹרֹת, כלומר צמחי שדה וירקות שאפשר לבשל ולאכול. במהלך החיפוש שלו הוא מצא גֶּפֶן שָׂדֶה. זו לא הייתה גפן רגילה שמצמיחה ענבים מתוקים, אלא צמח בר שמתפשט על האדמה. הוא קטף מאותו צמח פַּקֻּעֹת שָׂדֶה, שהם פירות קטנים שנראים ממש כמו אבטיחים קטנים. האיש מילא את הבגד שלו בפירות האלה וחזר אל החברים שלו. כשהגיע, הוא מיד וַיְפַלַּח אותם אל תוך סיר האוכל, שזה אומר שהוא חתך ופרס אותם לחתיכות קטנות. הבעיה הייתה שהפירות האלה היו מרירים מאוד ומסוכנים לאכילה. הוא עשה זאת כִּי־לֹא יָדָעוּ, כלומר הוא פשוט לא הכיר את הצמח ולא ידע שהוא מזיק. גם שאר התלמידים לא ידעו מה הוא הכניס לסיר, כי אם היה שם אפילו אדם אחד שהכיר את הפירות האלה, הוא מיד היה עוצר אותו ומזהיר את כולם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״ח
פסוק מ׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.