קרה לכם פעם שהייתם ממש רעבים, חיכיתם בקוצר רוח לארוחה חמה, וברגע שהתחלתם לאכול גיליתם שהטעם פשוט נורא ושאי אפשר להמשיך לאכול? זה בדיוק מה שקרה לתלמידים של הנביא. אחרי שהכינו עבורם תבשיל, וַיִּצְקוּ אותו, כלומר שפכו את האוכל מהסיר הגדול לתוך הקערות האישיות של כל אחד כדי שיוכלו סוף סוף לאכול.
אבל ברגע שהם התחילו לטעום, וַיְהִי כְּאָכְלָם מֵהַנָּזִיד, קרה משהו מבהיל. וְהֵמָּה צָעָקוּ! הם הרגישו מיד טעם מר מאוד והבינו שבטעות הוכנסו לתבשיל צמחים רעילים ומסוכנים. מתוך הבהלה והכאב של אלו שכבר טעמו, הם זעקו מָוֶת בַּסִּיר. הצעקה הזו נועדה גם להזהיר את שאר החברים שלא יעיזו לאכול מהסיר, וגם לבקש עזרה דחופה מאיש האלוהים, הנביא.
הנביא לא נבהל ופעל מיד. הוא בחר להשתמש דווקא בקמח כדי לתקן את התבשיל. למה דווקא קמח? כי קמח הוא המזון הבסיסי והטוב ביותר לאדם. בעזרת ה׳, הנביא עשה נס: הקמח הפשוט הצליח לבטל את הרעל והפך את התבשיל בחזרה לאוכל בריא, מזין וראוי למאכל.