בעיצומו של רעב כבד, אלישע שָׁב הַגִּלְגָּלָה במסע שנועד לחזק את נבואתו בתחנות שעבר עם רבו, כאשר ה' זימן אותו למקום זה כדי לחולל נס. הרחק מתומכיו הכלכליים, אלישע לוקח אחריות מנהיגותית על הזנת תלמידיו לומדי התורה, המכונים בְּנֵי הַנְּבִיאִים. הוא מצווה על נערו שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה, כלומר להעמיד את הקדרה על האש. הבחירה בסיר גדול נועדה להבטיח שיוכן מספיק מזון כך שאף תלמיד לא יישאר רעב, ובו הוא מורה לבשל נָזִיד, שהוא תבשיל ירקות.
מלכים ב, פרק ד׳, פסוק ל״ח
וֶאֱלִישָׁ֞ע שָׁ֤ב הַגִּלְגָּ֙לָה֙ וְהָרָעָ֣ב בָּאָ֔רֶץ וּבְנֵי֙ הַנְּבִיאִ֔ים יֹשְׁבִ֖ים לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲר֗וֹ שְׁפֹת֙ הַסִּ֣יר הַגְּדוֹלָ֔ה וּבַשֵּׁ֥ל נָזִ֖יד לִבְנֵ֥י הַנְּבִיאִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.