באחד מביקוריו של אלישע הנביא בשונם הוא מימש את הכנסת האורחים שהוכנה עבורו. וַיְהִי הַיּוֹם, באחד הימים, או אולי במועד מיוחד שיועד לכך מראש עם סיום בניית החדר, הגיע הנביא לעיר. הוא פנה אל מקום האירוח, וַיָּסַר אֶל הָעֲלִיָּה וַיִּשְׁכַּב שָׁמָּה, ובעצם כניסתו לחדר שהכינה השונמית הפך אותו למעונו הקבוע באזור. כאשר שהה שם וראה את כל ההשתדלות והמאמץ שהשקיעה האישה לכבודו, התעורר בו הרצון להכיר לה טובה ולהעניק לה כבוד ונחת רוח.
מלכים ב, פרק ד׳, פסוק י״א
וַיְהִ֥י הַיּ֖וֹם וַיָּ֣בֹא שָׁ֑מָּה וַיָּ֥סַר אֶל־הָעֲלִיָּ֖ה וַיִּשְׁכַּב־שָֽׁמָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.