האישה יוצרת סביבה סגורה ואינטימית לה ולבניה בעת התרחשות הנס, ומקיימת איתם חלוקת תפקידים ברורה. כאשר נאמר כי הֵם מַגִּישִׁים אֵלֶיהָ, הכוונה היא שהבנים רצים ומביאים אליה את הכלים הריקים בזה אחר זה. במקביל, האם נותרת לעמוד במקומה עם פך השמן המקורי ויוצקת ממנו לתוך הכלים, ולכן נאמר וְהִיא מוֹצָקֶת. מילה זו נכתבת בתנ"ך עם האות יו"ד כדי לשמר את אות השורש המקורית, אך מסורת הקריאה היא באות וי"ו, בהתאם לכלל הדקדוקי הנפוץ יותר בפעלים אלו.
מלכים ב, פרק ד׳, פסוק ה׳
וַתֵּ֙לֶךְ֙ מֵֽאִתּ֔וֹ וַתִּסְגֹּ֣ר הַדֶּ֔לֶת בַּעֲדָ֖הּ וּבְעַ֣ד בָּנֶ֑יהָ הֵ֛ם מַגִּישִׁ֥ים אֵלֶ֖יהָ וְהִ֥יא (מיצקת) [מוֹצָֽקֶת]׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.