מלכים ב, פרק ד׳, פסוק כ״ט

II Kings 4:29Sefaria

וַיֹּ֨אמֶר לְגֵיחֲזִ֜י חֲגֹ֣ר מׇתְנֶ֗יךָ וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֮ וָלֵךְ֒ כִּי־תִמְצָ֥א אִישׁ֙ לֹ֣א תְבָרְכֶ֔נּוּ וְכִֽי־יְבָרֶכְךָ֥ אִ֖ישׁ לֹ֣א תַעֲנֶ֑נּוּ וְשַׂמְתָּ֥ מִשְׁעַנְתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י הַנָּֽעַר׃

אלישע שולח את משרתו גיחזי להציל את בן השונמית ומצווה עליו חֲגֹר מָתְנֶיךָ, כלומר להדק את בגדיו כדי לרוץ בזריזות ללא הפרעה, ולקחת עמו את מִשְׁעַנְתִּי, המטה שעליו הוא נשען. מכיוון שה' לא גילה לאלישע שהילד מת, הנביא סבר שמדובר בעילוף בלבד וקיווה שהכוח הרוחני הגלום במטה יספיק כדי לעוררו. כדי להבטיח את הצלחת השליחות דורש אלישע מגיחזי שלא ידבר עם איש, ואם יפגוש אדם לֹא תְבָרְכֶנּוּ, ואם ישאלו בשלומו לֹא תַעֲנֶנּוּ. דרישה זו נועדה למנוע עיכובים, לשמור על ריכוז והמשכיות הכוח הרוחני, וכן למנוע מגיחזי להתפאר בכך שהוא הולך להחיות מת. בפועל השליחות נכשלה, שכן גיחזי לא היה ראוי לנס מצד אישיותו, הפר את ההנחיות, התפאר במשימתו ואף עצר בדרך כדי ללעוג על יכולתו של המטה להחיות מתים.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ח
פסוק ל׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.