קרה לכם פעם שקיבלתם משימה כל כך דחופה וחשובה, שהייתם צריכים לרוץ מהר בלי לעצור אפילו לשנייה? אלישע הנביא שולח את המשרת שלו, גיחזי, למשימת הצלה דחופה כדי לעזור לבנה של האישה השונמית.
אלישע אומר לו חֲגֹר מָתְנֶיךָ, כלומר, תתכונן לצאת לדרך בזריזות. פעם היו לובשים בגדים ארוכים, וכדי לרוץ מהר בלי שהבגד יפריע, היו צריכים לאסוף ולקשור אותו סביב הגוף. אלישע נותן לגיחזי את מִשְׁעַנְתִּי, שזה המקל המיוחד שהוא נשען עליו. באותו זמן אלישע חשב שהילד רק התעלף, כי ה' לא גילה לו בנבואה מה באמת קרה, והוא קיווה שהכוח הרוחני שיש במטה יעזור להעיר את הילד.
כדי שהשליחות תצליח, אלישע נותן לגיחזי הוראה ברורה: אם תפגוש אנשים בדרך, לֹא תְבָרְכֶנּוּ, ואם מישהו יגיד לך שלום, לֹא תַעֲנֶנּוּ. אסור לגיחזי לעצור ולדבר עם אף אחד. המטרה של השתיקה היא לא לבזבז זמן יקר ולשמור על ריכוז מוחלט במשימה.
אבל בסוף, השליחות נכשלה. גיחזי לא הקשיב להוראות הקפדניות של רבו. במקום לרוץ בשקט, הוא עצר בדרך, פטפט עם אנשים, השוויץ שהוא הולך לעשות נס גדול ואפילו צחק ושאל אותם אם הם באמת מאמינים שהמקל הזה יכול לעזור. בגלל ההתנהגות הזו, ובגלל שהוא זלזל במשימה, הוא לא היה ראוי שהנס המיוחד הזה יקרה דרכו.