האישה מגיעה אל הר הכרמל, מקום מושבו הקבוע של אלישע, כדי להתחנן לפניו מתוך מרירות נפשה. כאשר הנביא רואה אותה מִנֶּגֶד, כלומר ממרחק, הוא פונה אל נערו גיחזי ואומר הנה השונמית הַלָּז, ומציין כי האישה ההיא שבאה לקראתם היא השונמית. קריאתו מבטאת פליאה על הגעתה הפתאומית שלא בזמן הרגיל. הנביא מסיק מכך שבוודאי אירע אסון לה, לבעלה או לילד, ובעקבות זאת הוא שולח את גיחזי לרוץ לקראתה ולדרוש בשלומה.
מלכים ב, פרק ד׳, פסוק כ״ה
וַתֵּ֗לֶךְ וַתָּבֹ֛א אֶל־אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶל־הַ֣ר הַכַּרְמֶ֑ל וַ֠יְהִ֠י כִּרְא֨וֹת אִישׁ־הָאֱלֹהִ֤ים אֹתָהּ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־גֵּיחֲזִ֣י נַעֲר֔וֹ הִנֵּ֖ה הַשּׁוּנַמִּ֥ית הַלָּֽז׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.