שמואל ב, פרק י״ג, פסוק ל״ג

יונדב בן שמעה ניגש להרגיע את דוד המלך ולהפריך את השמועה השקרית, ומבקש ממנו שלא ישים אל לבו דָּבָר לֵאמֹר ולפיו כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ מֵתוּ. יונדב מבין שדוד עלול לחשוש כי שאר האחים ניסו להגן על אמנון ונהרגו כולם בתגרה, ולכן הוא מדגיש כי אַמְנוֹן לְבַדּוֹ מֵת. בדברים אלו ניכרת עורמתו של יונדב, המציג את העובדות לאשורן אך מסתיר לחלוטין את מעורבותו המוקדמת בשרשרת האירועים. מבחינת מסורת הנוסח, בצירוף כִּי אם אַמְנוֹן, המילה אם נכתבת בטקסט אך אינה מבוטאת בקריאה.