יחסו המשפיל של אמנון ניכר היטב באופן שבו הוא בוחר לגרש את תמר. כאשר הוא פוקד על משרתו לשלח אֶת זֹאת, הוא נמנע במכוון מלנקוב בשמה. הפקודה להוציאה החוצה מסתיימת בציווי וּנְעֹל, כלומר לסגור את הדלת במנעול, כדי להבטיח שהיא לא תוכל להיכנס שוב פנימה.
שמואל ב, פרק י״ג, פסוק י״ז
וַיִּקְרָ֗א אֶֽת־נַעֲרוֹ֙ מְשָׁ֣רְת֔וֹ וַיֹּ֕אמֶר שִׁלְחוּ־נָ֥א אֶת־זֹ֛את מֵעָלַ֖י הַח֑וּצָה וּנְעֹ֥ל הַדֶּ֖לֶת אַחֲרֶֽיהָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.