המהומה והחרדה שאחרי רצח אמנון מספקות לאבשלום שעת כושר להימלט, בעוד שניצולי האירוע עושים את דרכם חזרה לירושלים אל המלך הממתין בציפייה מתוחה.
וַיִּבְרַח אַבְשָׁלוֹם – אבשלום נמלט לכיוון שונה מזה של שאר אחיו, מתוך חשש לעונש כבד על מעשהו [ביאור שטיינזלץ]. בריחתו התאפשרה משום שדוד המלך היה טרוד ומזועזע מהשמועה הראשונית כאילו כל בניו נהרגו. מתוך ציפייה דרוכה לדעת מה עלה בגורלם, המלך לא התפנה לשלוח אנשים שירדפו אחרי אבשלום וישיגו אותו [מלבי"ם].
הַנַּעַר הַצֹּפֶה – תפקידו של הצופה הוא לעמוד במקום גבוה, כדוגמת ראש החומה, להביט למרחוק ולדווח על המתרחש [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. המילה עֵינָו נכתבת ללא האות יו"ד, אך יש לקרוא אותה כ"עיניו" [מנחת שי].
הצופה מבחין בהמון רב מתקרב. קבוצה זו מורכבת מבני המלך הנותרים ושאר העם שניסו להימלט מאבשלום ושבים כעת לירושלים [רד"ק, אברבנאל], אם כי ממרחק הצופה עדיין אינו מצליח לזהותם בוודאות [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים נחלקו בהבנת מיקומם של ההולכים מִדֶּרֶךְ אַחֲרָיו. יש המסבירים כי הצופה הביט אל עבר הדרך הרגילה שבה יצאו בני המלך בתחילה, אך הם נמלטו בדרך עוקפת והגיעו אל העיר מאחורי גבו של הצופה [מצודת דוד]. גישה אחרת מפרשת שהם הגיעו ממערב, או מדרך שעברה מאחורי ההר [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מבחינה תחבירית, השימוש במילה "אחריו" מדגים תופעה מקראית שבה הפסוק מקדים להשתמש בכינוי גוף עוד בטרם הובהר למי או למה בדיוק הכוונה [רד"ק].