דוד נענה לבקשת בנו ופועל בתום לב מוחלט, מבלי לחשוד במזימה הנרקמת [ביאור שטיינזלץ]. הוא שולח את תמר להכין עבור אמנון את הבריה, כלומר את המאכל המסוים שביקש [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, דוד מורה לתמר רק להכין את האוכל, אך אינו מצווה עליה להאכיל את אמנון מידה. דוד כלל לא העלה בדעתו שאמנון מקפיד דווקא לאכול מידיה של תמר; אילו היה שם לב לפרט זה, הדבר היה מעורר את חשדו והוא לא היה שולח אותה אליו כלל [מלבי"ם].
שמואל ב, פרק י״ג, פסוק ז׳
וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֛ד אֶל־תָּמָ֖ר הַבַּ֣יְתָה לֵאמֹ֑ר לְכִ֣י נָ֗א בֵּ֚ית אַמְנ֣וֹן אָחִ֔יךְ וַעֲשִׂי־ל֖וֹ הַבִּרְיָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.