סירובו של דוד להשתתף בחגיגה מעניק לאבשלום הזדמנות להציג בקשה חלופית ותמימה למראה, המשרתת את תוכניתו האמיתית. בלשון פיוס ותחינה הוא מבקש כי וָלֹא, כלומר אם המלך אינו מגיע, שלפחות ישלח עמם את אמנון. דרישה זו נובעת ממעמדו של אמנון כיורש העצר, ואבשלום מנצל את היעדרות אביו כדי לדרוש שהבן הבכור ייצג את המלוכה באירוע. תגובת המלך השואל לָמָּה יֵלֵךְ עִמָּךְ משקפת הסתייגות כפולה: כלפי חוץ הוא טוען שאירוח יורש העצר רק יכביד על החגיגה, אך למעשה הוא חש אי נוחות עמוקה בשל מודעותו ליחסים העכורים והמתוחים השוררים בין שני האחים.
שמואל ב, פרק י״ג, פסוק כ״ו
וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְשָׁל֔וֹם וָלֹ֕א יֵלֶךְ־נָ֥א אִתָּ֖נוּ אַמְנ֣וֹן אָחִ֑י וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ לָ֥מָּה יֵלֵ֖ךְ עִמָּֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.