שמואל ב, פרק י״ג, פסוק ל״ז

וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח וַיֵּלֶךְ אֶל תַּלְמַי בן עַמִּיהוּד מלך גשור, שהיה סבו, מתוך ביטחון שיעניק לו מקלט ולא יסגיר אותו. כאשר ראה שאבלו של אביו אינו פוסק, אבשלום חשש שירדפו אחריו ולכן הסתגר בעיר מבוצרת. במקביל, דוד נותר מאחור וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ כָּל הַיָּמִים, כשהוא כואב בעיקר את מות אמנון אך גם את גלות אבשלום, ומבכה אותם מדי יום לאורך שנות הגלות או אף עד סוף חייו. בניגוד למות בנו התינוק בידי שמים בהתאם לנבואת ה', אז הפסיק את צומו והשלים עם הגזירה, הירצחו האכזרי של אמנון הבוגר בידי אחיו מנע מדוד כל אפשרות להתנחם.