מתוך יראת ה' והערכה עצומה לחיי אדם, דוד מסרב לשתות מהמים שהובאו לו. הוא מכריז חָלִילָה לִּי מֵאֱלֹהַי מֵעֲשׂוֹת זֹאת, ורואה בשתייה מעשה חולין שאסור לו לעשותו. דוד מסביר את החלטתו בשאלה הרטורית הֲדַם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶשְׁתֶּה בְנַפְשׁוֹתָם כִּי בְנַפְשׁוֹתָם הֱבִיאוּם, שכן הלוחמים מסרו את עצמם לסכנת מוות כדי להביא את המים, וכעת הם נחשבים כדם ממש שלא ראוי לשתותו. מעשה חריג זה של מסירות נפש, שעליו נאמר אֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִים, הוא שהעניק ללוחמים את פרסומם ותהילתם.
דברי הימים א, פרק י״א, פסוק י״ט
וַיֹּ֡אמֶר חָלִ֩ילָה֩ לִּ֨י מֵאֱלֹהַ֜י מֵעֲשׂ֣וֹת זֹ֗את הֲדַ֣ם הָאֲנָשִׁים֩ הָאֵ֨לֶּה אֶשְׁתֶּ֤ה בְנַפְשׁוֹתָם֙ כִּ֣י בְנַפְשׁוֹתָ֣ם הֱבִיא֔וּם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבּוֹרִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.