מנהיגותו של עדינא בן שיזא משבט ראובן מתאפיינת בעלייתו לגדולה ובקבוצת הלוחמים שהתגבשה סביבו. התואר רֹאשׁ לָראוּבֵנִי מלמד כי בשלב מסוים הוא התמנה למנהיג השבט [ביאור שטיינזלץ]. מבחינת קריאת המילה הָראוּבֵנִי, האות רי"ש מנוקדת בשורק והאות אל"ף נחה ואינה נהגית [מנחת שי].
הביטוי וְעָלָיו שְׁלֹשִׁים מתייחס לאנשים שנוספו אליו והיו עמו [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ], וכן לאלו שסמכו עליו והלכו אחריו כמנהיג [מצודת דוד]. אף על פי שמצוין כי היו עמו שלושים איש, נראה כי הכתוב אינו מונה את כולם בשמותיהם, שכן מיד לאחר מכן מוזכרים ארבעה עשר אנשים בלבד [רלב"ג].