דברי הימים א, פרק כ״ו, פסוק ל׳

חשבתם פעם איך מלך מצליח לנהל ממלכה שלמה? הוא הרי לא יכול לעשות הכל בעצמו, ולכן הוא זקוק לאנשים שאפשר לסמוך עליהם. בממלכה הייתה משפחה מיוחדת בשם משפחת חברוני, שהיו בה אלף ושבע מאות אנשים גיבורים. המשפחה הזו מונתה עַל פְּקֻדַּת יִשְׂרָאֵל, כלומר, הם קיבלו את האחריות להיות הגזברים ששומרים על הכסף, למנות אנשים לתפקידים שונים ולעבוד במסירות למען העם. האזור שעליו הם היו אחראים נקרא מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מַעְרָבָה. למרות שהם חיו בנחלה שנמצאת בצד המזרחי של ארץ ישראל, הכוונה היא שהם ניהלו את החלק המערבי של אותו אזור, ממש קרוב לנהר הירדן. התפקיד שלהם היה חשוב וכפול, והם היו אחראים לְכֹל מְלֶאכֶת ה' וְלַעֲבֹדַת הַמֶּלֶךְ. הם שימשו גם כשוטרים וגם כגזברים שדאגו לצרכים של בית המקדש, ובו זמנית פיקחו גם על האוצרות והשטחים של המלך. איך אפשר לעשות את שני הדברים יחד? באותם ימים, הקופה של בית המקדש והקופה של המלך לא היו נפרדות לגמרי, ולכן אותם אנשים נאמנים ניהלו את כל האוצרות האלה ביחד.