מלכים א, פרק א׳, פסוק ט״ו

קרה לכם פעם שהייתם חייבים להיכנס לחדר של מישהו, אפילו שידעתם שבדרך כלל אסור להפריע לו? זה בדיוק מה שקרה לבת שבע. היא נכנסה אל דוד המלך הַחַדְרָה, כלומר ממש לתוך החדר הפרטי שלו. לאף אחד לא היה מותר להיכנס לחדר הזה בלי הזמנה, אבל בגלל שבת שבע הייתה המלכה, היא נכנסה בלי לפחד. כשהיא נכנסה, היא ראתה שוְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד. המילים האלה מתארות שדוד היה חלש מאוד והיה לו קר. בחדר הייתה גם אבישג, שהתפקיד שלה היה להיות מְשָׁרַת של המלך. דרך אגב, המילה הזו כתובה קצת אחרת ממה שאנחנו רגילים. במקום לכתוב "משרתת" עם פעמיים האות ת', השמיטו ת' אחת כדי שיהיה קל יותר להגיד את המילה. אבישג הייתה המטפלת האישית של דוד ודאגה לחמם אותו ולעזור לו. בגלל שאבישג דאגה לכל הצרכים של המלך, נשות המלך לא היו רגילות לבקר אותו בחדר, ולכן דוד הופתע מאוד כשבת שבע הופיעה פתאום. התיאור של החולשה של דוד כאן מלמד אותנו משהו מיוחד: למרות שהוא היה כל כך חלש וזקן, הוא תכף יאסוף את כל הכוחות שלו כדי להמליך את שלמה. הוא יעשה את זה לא כי היה לו כוח רגיל בגוף, אלא מתוך אמונה ומסירות עמוקה לעשות את הרצון של ה'.