מלכים א, פרק א׳, פסוק ל״ב

I Kings 1:32Sefaria

וַיֹּ֣אמֶר ׀ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד קִרְאוּ־לִ֞י לְצָד֤וֹק הַכֹּהֵן֙ וּלְנָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְלִבְנָיָ֖הוּ בֶּן־יְהוֹיָדָ֑ע וַיָּבֹ֖אוּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃

תחשבו על רגע שבו הייתם צריכים להכריז על משהו חשוב מאוד, ורציתם שאף אחד לא יתווכח איתכם. את מי הייתם מביאים כדי להוכיח שאתם צודקים? המלך דוד נמצא בדיוק במצב כזה. יש ויכוח בעם מי יהיה המלך הבא, ודוד רוצה להראות לכולם ששלמה הוא המלך החוקי והנבחר.


כדי לעשות את זה בצורה הכי מכובדת שיש, הוא קורא לשלושה אנשים מאוד חשובים: לְצָדוֹק הַכֹּהֵן, שהוא הכהן הגדול, וּלְנָתָן הַנָּבִיא, וגם וְלִבְנָיָהוּ בן יהוידע, שהיה ראש הסנהדרין, כלומר השופט הבכיר ביותר. דוד בוחר דווקא בהם, כי כשהנציגים של הכהונה, הנבואה והמשפט נמצאים יחד, כולם מבינים שהמלכת שלמה נעשית בדיוק כמו שצריך. המילה וַיָּבֹאוּ מספרת לנו ששלושת המנהיגים האלה אכן הגיעו מיד והתייצבו יחד לפני המלך דוד, מוכנים למשימה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״א
פסוק ל״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.