חיפוש כלל ארצי אחר נערה שתסעד את המלך דוד בערוב ימיו, מוביל למציאת דמות אשר תשפיע באופן עמוק וסמוי על מאבקי הירושה של כס המלוכה.
הכתוב מציין כי וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה. הפרשנים מציעים מניעים שונים לדרישת היופי. מן ההיבט הפיזיולוגי, יופי מעיד על ריבוי דם בגוף, דבר המייצר את חום הגוף הנדרש כדי לחמם את המלך הזקן [מצודת דוד]. מנגד, יש המסבירים כי אף שיופייה לא היה הכרחי לעצם תפקידה כמחממת, נהוג שכל סביבתו של מלך תהיה הדורה ויפה [ביאור שטיינזלץ].
קיים הבדל מסוים בין עצת המשרתים בפסוק הקודם, שביקשו "נערה בתולה", לבין החיפוש בפועל אחר נַעֲרָה יָפָה. למעשה, שני המושגים משלימים זה את זה והנערה הייתה גם יפה וגם בתולה. המשרתים הגדירו את הצורך, ואילו המחפשים מצאו נערה יפה וקיוו שהיא אכן בתולה. מאחר שלא נערכה לה בדיקה פיזית כדי לאמת זאת, הכתוב נזהר ומסתפק בתיאורה כ"יפה" בלבד [אברבנאל]. עם זאת, בפועל היא אכן שמרה על בתוליה, שכן תפקידה הסתכם בחימום המלך והוא כלל לא שכב עמה [צאינה וראינה].
הנערה שנבחרה היא אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, שנקראה כך על שם עיר מוצאה שונם [ביאור שטיינזלץ]. מציאתה והבאתה אל המלך אינם רק פתרון למצבו הרפואי, אלא הם המניע הנסתר והמרכזי למרד אדוניהו. יופייה המופלג, שבזכותו נבחרה מכל גבול ישראל, עורר את חשקו של אדוניהו כשראה אותה בבית אביו. תשוקה עזה זו בערה בו וגרמה לו להזדרז ולנסות למלוך בטרם עת, כדי שיוכל לקחתה מיד לאישה. אדוניהו ידע שאביו לא שכב עמה אלא רק נעזר בה לחימום ולשירות, ולכן קיווה שיוכל לשאתה מבלי שהדבר ייחשב לפגיעה באביו. בניגוד לאבשלום שמרד בזדון ובא על פלגשי אביו כדי להפגין מרידה וביזוי, אדוניהו הונע בראש ובראשונה מתאווה לאבישג, וניסה לתפוס את המלוכה בדרך שקיווה כי לא תרע בעיני אביו [מלבי"ם].