מלכים א, פרק א׳, פסוק מ״ט

קריסתה הפתאומית של ההתארגנות סביב אדוניהו מלווה בבהלה ובהתפזרות מהירה של תומכיו. למשמע הדברים שהתרחשו, וַיֶּחֶרְדוּ וַיָּקֻמוּ כָּל הַקְּרֻאִים והתפזרו מיד ממקומם. המילים וַיֵּלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ מבטאות את עזיבתם הבהולה, שכן באותו רגע נוכחו כולם לדעת בבירור כי אין דעתו של המלך נוחה ממעשיהם.