לעקירת הצינה העמוקה שאחזה במלך דוד לעת זקנתו, מציעים משרתיו ורופאיו פתרון המשלב רפואה גופנית עם תיקון רוחני. הקור העז לא היה רק תופעת גיל טבעית, אלא נבע מחרדה ורעדה שאחזו בדוד כשראה את מלאך המשחית, פחד שנבע משאריות חטאו עם בת שבע [אהבת יהונתן]. מכיוון שכוחותיו של המלך אפסו, הבינו הרופאים שרק חום טבעי של אדם אחר יוכל להשיב לו את חום גופו [מלבי"ם].
ההמלצה הייתה לחפש נַעֲרָה בְתוּלָה, שכן גופה של בתולה מקרין חום רב יותר משל אישה בעולה [רש"י, רד"ק, צאינה וראינה]. המשרתים נמנעו במכוון מלהכניס למיטתו את נשיו או פילגשיו הקיימות, מחשש שהדבר יעורר אותו ליחסי אישות שיחלישו עוד יותר את גופו השברירי [מלבי"ם]. יתרה מזאת, לדוד נאסר לשאת אותה לאישה, שכן כבר היו לו שמונה עשרה נשים, המספר המרבי המותר למלך [צאינה וראינה]. למעשה, הבאת נערה יפהפייה למיטתו מבלי שידע אותה היוותה את התיקון השלם והסופי לחטאו, שכן התשובה הגדולה ביותר היא הימנעות ממעשה כשהאדם נמצא בדיוק באותו מצב של פיתוי [אהבת יהונתן].
כדי למנוע רכילות ולזות שפתיים על כך שהמלך הזקן לוקח למיטתו נערה צעירה, יצרו המשרתים תפקיד רשמי עבורה, כפי שמשתמע מהמילים וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. משמעות מילים אלו היא להיות מוכנה ומזומנת לשרתו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], תחת התואר סֹכֶנֶת. חלק ניכר מהפרשנים מסבירים שתואר זה מצביע על מינוי של מנהלת משק הבית או ממונה על אוצרות המלך ומזונו. תפקיד רשמי זה שימש ככיסוי מכובד, שהוצג כלפי חוץ כדי לאפשר לה לשהות בחדרו ולשכב בחיקו מבלי לעורר תמיהה [רלב"ג, מלבי"ם, אהבת יהונתן, ביאור שטיינזלץ].
מנגד, יש החולקים על פירוש זה וטוענים כי אין היגיון במינוי נערה צעירה לשרת האוצר. לשיטתם, משמעות המילה סֹכֶנֶת אינה תפקיד ניהולי כלל, אלא תיאור פעולת החימום עצמה [רש"י, מצודת ציון], או מלשון תועלת – נערה שתביא למלך מזור, עזרה והקלה מן הקור [רד"ק].
לסידור רפואי ואישי זה היו השלכות פוליטיות הרות גורל. בשל חוסר הצניעות שבשכיבה עם נערה בפני אנשים, המלך בודד את עצמו. נשיו, ובהן בת שבע, כמו גם משרתיו הרגילים, הודרו מחדרו. בידוד זה הוא שאפשר לאדוניהו לתכנן את המרד שלו בשקט, מתוך ידיעה שהמלך מנותק לחלוטין מהמתרחש בחוץ, ורק התערבותו של נתן הנביא הצליחה לפרוץ את חומת הבידוד ולהביא את המידע לידיעת דוד [מלבי"ם].