צעדו הפומבי הראשון של אדוניהו בדרכו למרוד ולתפוס את כס המלוכה אינו מתבטא בהכרזה משפטית, אלא בעריכת משתה זבח גדול ורב־משתתפים. אירוע זה נועד לקבוע עובדות בשטח, לגבש את מחנה תומכיו, ולהמליכו במפתיע בטרם יספיקו מתנגדיו להתארגן.
לשם כך הוא זובח כמות גדולה של צאן, בקר, וכן מריא. רוב הפרשנים מסכימים כי מילה זו מתארת בהמות, שוורים או צאן, המפוטמים היטב באבוס שבתוך הבית, בניגוד לבהמות הרועות בשדה.
המקום הנבחר לאירוע הוא אבן הזוחלת. הפרשנים חלוקים לגבי מהותה של אבן זו. גישה אחת מסבירה כי מדובר באבן שסמוך אליה היו מים זוחלים וזורמים [רד"ק, מצודת ציון]. לעומת זאת, גישה אחרת מפרשת שמדובר באבן גדולה וחלקה שהייתה מוקד משיכה לצעירים, אשר היו מנסים את כוחם בהזזתה ובגרירתה ממקום למקום [רש"י, רלב"ג, צאינה וראינה]. דעה נוספת, המבוססת על תרגום יונתן, מציעה כי זו הייתה אבן תצפית גבוהה שניתן היה להשקיף ממנה למרחוק [רש"י].
אבן זו מוקמה סמוך אל עין רוגל. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שזהו מעיין ששימש את הכובסים, אשר היו מנקים את הבגדים באמצעות שפשוף ובעיטה ברגליהם, ומכאן נגזר השם רוגל. פירוש ייחודי אחר מציע שהשם מרמז על היותו אזור מישור הנוח לחדירת מרגלים, או לחלופין מקום התאספות המוני שבו אנשים מרגלים ומדברים לשון הרע זה על זה [אהבת יהונתן].
בחירת המיקום המדויק לא הייתה מקרית. עריכת המשתה סמוך למקור מים התאימה למסורת שלפיה מושחים מלכים על המים. בנוסף, בהיותו מקום שוקק חיים שבו צעירים מפגינים את כוחם ונשים באות לכבס, הוא היווה מוקד אידיאלי להתהוללות, למשיכת קהל ולפרסום פומבי של המלכתו [אברבנאל].
אדוניהו מזמין לאירוע את אחיו ואת עבדי המלך משבט יהודה, אך הכוונה היא אך ורק לאלו שכבר נטו אחריו והיו שותפים לעצתו [אברבנאל, מצודת דוד]. מטרתו הייתה לקשור את אוהביו בברית מתוך משתה היין, כדי שיכתירו אותו מיד. לכן, הוא נמנע במכוון מלהזמין את שלמה, נתן הנביא ובניהו, ביודעו שהם מתנגדים לו וכי שלמה הוא היורש המיועד, וכך קיווה למנוע מריבות שעלולות לשבש את תוכניתו [מלבי"ם, אברבנאל, צאינה וראינה].
יתרה מזאת, ניתן להבחין בהבדל דק ומשמעותי באופן ההזמנה. הכתוב מציין "ויקרא את כל אחיו", לעומת "ולכל אנשי יהודה". שינוי לשוני זה מלמד שאדוניהו קרא לאחיו כדי להתייעץ עמם תחילה על עצם המרד, בעוד שאת אנשי יהודה הוא הזמין באופן סתמי רק כדי שינכחו במשתה ויאשרו את המהלך המתוכנן [מלבי"ם].