נתן הנביא פונה אל בת שבע באזהרה דחופה נוכח המלכתו של אדוניהו, ומבהיר לה כי אין מדובר כאן רק במאבק פוליטי על כבוד ושררה, אלא בסכנה קיומית של ממש [מלבי"ם]. הוא מציע לה עצה כדי להציל את חייה ואת חיי בנה, שכן משמעות המילה וּמַלְּטִי היא תצילי [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים מסכימים כי האיום המרכזי שמרחף מעל ראשם הוא סכנת מוות. אם אדוניהו יבסס את שלטונו, הוא בוודאי יהרוג את בת שבע ואת שלמה מיד לאחר מות דוד. זאת, כדי להיפטר מכל מתחרה שעלול לערער על מלכותו ולהוות מכשול, במיוחד לאור העובדה שהובטח לשלמה כי הוא יירש את הכיסא [מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
לצד סכנת המוות, הצירוף וּמַלְּטִי אֶת נַפְשֵׁךְ מתפרש גם כהצלה מפני מחלוקת קשה ומלחמת אחים שעלולה לפרוץ לאחר מות המלך. מכיוון שה' הבטיח את המלוכה לשלמה, הוא צפוי לדרוש אותה, מה שיוביל בהכרח למאבק צבאי מול אדוניהו ואנשיו [רש"י, צאינה וראינה]. גישה נוספת מפרשת את ההצלה כהימלטות מפני ביזיון והשפלה, שכן גם אם לא ייהרגו, הם ייאלצו לחיות כעבדים המשועבדים לאדוניהו [רד"ק, צאינה וראינה].
כדי למנוע את האסון, נתן מייעץ לבת שבע להיכנס מיד לחדרו של המלך דוד ולהזכיר לו את שבועתו להמליך את שלמה, מבלי להמתין עד לאחר מותו [אלשיך]. רקע השבועה, כפי שמוסבר במקורות, נעוץ במותו של בנם הראשון של דוד ובת שבע. בת שבע חששה שהעם יבזה את ילדיה העתידיים בשל חטא אוריה, ולכן סירבה להרות שוב עד שדוד נשבע לה שבנה הראשון שיחיה הוא שיירש את המלוכה [צאינה וראינה].
נתן בוחר לשלוח את בת שבע אל המלך לפניו, מחשש שאם אנשי סיעתו של אדוניהו יגלו שהוא זה שיוזם את המהלך, הם יהרגו אותו [אלשיך]. התוכנית היא שבת שבע תיכנס ראשונה, ובעודה מדברת עם דוד, נתן יצטרף כדי לחזק ולתמוך בדבריה [צאינה וראינה].