העברת השלטון מקבלת תוקף רשמי ומוחלט באמצעות המשלחת המכובדת והפעולות הסמליות הנלוות אליה. המלך בוחר לשלוח את צדוק הכהן ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי, הרכב שאינו מקרי כלל. נוכחותם של אישים וגופים אלו מעידה כי המהלך נעשה על פיהן של כלל הסמכויות העליונות בעם, הכוללות את הכהן הגדול, הנביא והסנהדרין [מלבי"ם], וכן בגיבוי מלא של הצבא [ביאור שטיינזלץ].
בנוסף להרכב המלווים, הפעולה שבה וירכבו אתו על פרדת המלך מהווה הצהרה פומבית וחד-משמעית. המלך לעולם אינו מאפשר לאדם אחר לרכוב על בהמתו האישית, והדבר נעשה אך ורק כלפי מי שהמלך מוסר לידיו את כל סמכויות המלוכה בשלמותן [ביאור שטיינזלץ].