כניסתו של נתן הנביא אל דוד המלך מלווה בגינוני כבוד מובהקים, המדגישים את סדרי השלטון. כאשר נאמר וַיָּבֹא, הכתוב מקצר ומשמיט שלב מובן מאליו בתהליך הכניסה. נתן לא נכנס מיד פנימה, אלא המתין בחצר. רק לאחר שהודיעו למלך על בואו והמלך ציווה עליו להיכנס, הוא בא מן החצר אל תוך הבית והתייצב לפניו [מצודת דוד].
עם כניסתו, נתן וַיִּשְׁתַּחוּ למלך עַל אַפָּיו, כלומר השתחווה ארצה על פניו. אף על פי שנתן הוא נביא, הוא נוהג בקידה עמוקה משום שהמלך עומד בראש השלטון המדיני, ולפיכך כבודו ומוראו מוטלים על כולם ללא יוצא מן הכלל [ביאור שטיינזלץ].