המהלך הפוליטי של אדניהו מגיע לשיאו באירוע פומבי ורב־משתתפים, המוצג בפני דוד המלך כעובדה מוגמרת.
המילים כִּי יָרַד הַיּוֹם מתפרשות על ידי רוב הפרשנים על רקע המבנה הגאוגרפי של האזור. העיר ירושלים הייתה ממוקמת באזור גבוה, ואדניהו ירד פיזית אל הגיא שלמטה, אל אזור המעיין בעין רוגל ואבן הזוחלת, כדי לזבוח שם את קורבנותיו [רש"י, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. זביחת ההמון ועריכת המשתה הגדול לא היו אירוע שגרתי, אלא נעשו ללא ספק לשם שמחת המלכות והכתרתו של אדניהו [מצודת דוד].
תיאור האירוע טומן בחובו טענה פוליטית חריפה המופנית כלפי דוד. העובדה שאדניהו פועל כך הַיּוֹם, בעוד המלך המכהן עדיין בחיים, ותוך שהוא אוסף את כל בני המלך, שרי הצבא ואביתר הכהן, נועדה להמחיש כי אירוע בסדר גודל כזה, עם בכירי הממלכה, לא יכול היה להתרחש ללא ידיעתו והסכמתו של דוד [מלבי"ם].
בשיאו של המשתה, הנוכחים יושבים, אוכלים ושותים, ומכריזים בביטחון יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ. הכרזה זו מוצגת לא כמשאלה לעתיד, אלא כאמירה ברורה ומוחלטת של המשתתפים המקבלים עליהם בפועל את אדניהו כמלכם החדש [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].