אדוניה מארגן סעודת המלכה לעצמו, אך בוחר למדר באופן מכוון דמויות מפתח בחצר המלוכה ואת אחיו. היעדרותם של אישים אלו מהאירוע אינה מקרית, אלא נובעת מחישוב פוליטי של הטוען לכתר.
הפרשנים מסכימים כי אדוניה נמנע מלהזמין אישים אלו משום שידע כי הם אינם תומכים בו, אלא נאמנים לשלמה. הזמנתם של מתנגדים אלו הייתה עלולה לשבש את תוכניותיו, לעורר התנגדות בזמן אמת ולבלבל את הקהל שכבר הסכים למהלך ההמלכה [רלב"ג, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
באופן פרטני, וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא מאחר שידע כי שלמה הוא יריבו המרכזי בעל תביעה למלוכה, שכן כבר ניתנה נבואה המייעדת את שלמה לרשת את כס המלכות [רש"י, רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. מסיבה זו בדיוק הודר גם וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא, שהרי הוא עצמו היה זה שניבא לדוד כי שלמה ימלוך אחריו [רלב"ג].
לצד החשש של אדוניה, בחירת המוזמנים שלו חשפה את חולשת המהלך. העובדה שאדוניה לא הזמין את שלמה ואת האנשים המקורבים ביותר לדוד המלך, כמו בניהו בן יהוידע ונתן הנביא, הוכיחה לכול כי ניסיון ההמלכה נעשה ללא ידיעתו וללא הסכמתו של דוד. אילו המהלך היה על דעת המלך, מקורביו היו נוכחים בו. דווקא הדרתם של אישים אלו היא שדרבנה את נתן הנביא לפעול, לפנות אל בת שבע, ולהבטיח את קיום נבואתו על המלכת שלמה [אלשיך].
מהיבט הקריאה והדקדוק, במסורות הדיוק של המקרא מופיע מתג קריאה באות וי"ו במילים וְאֶת נָתָן וכן במילים וְאֶת הַגִּבּוֹרִים [מנחת שי].