חשבתם פעם איך אפשר להוכיח לכולם מי המנהיג האמיתי כשיש בלבול ומישהו אחר מנסה לקחת את התפקיד? דוד המלך עמד בדיוק במצב הזה. הוא היה צריך להראות לכל העם שבנו שלמה הוא המלך הבא, ולא אדוניהו שניסה למרוד. לכן, דוד מתכנן טקס הכתרה מיוחד וקפדני שבו כל פרט מעביר מסר ברור של שלום ויציבות.
קודם כל, דוד מבקש לקחת את עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם. למרות שהוא מדבר על עצמו, הוא משתמש בסגנון דיבור שהיה מקובל אז, ומתכוון לשומרי הראש המובחרים והנאמנים שלו. דוד בוחר דווקא באנשי הצבא האלה, שלא הצטרפו למרד של אדוניהו, כדי להראות שכל הצבא החזק תומך בשלמה.
לאחר מכן, דוד מצווה להרכיב את שלמה עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי. פרדה היא חיה שהיא שילוב של סוס וחמור. אבל למה דווקא על הפרדה האישית של המלך? מכיוון שלאף אדם רגיל אסור לרכוב על הבהמה הפרטית של המלך. ברגע שכולם רואים את שלמה רוכב עליה, זהו סימן ברור שהוא היורש החוקי. בנוסף, בעוד שסוס מזכיר מלחמות ומאבקים, הפרדה מסמלת שקט ושלווה. הרכיבה עליה רומזת שהתקופה שבה שלמה ימלוך תהיה תקופה של שלום, שקט וביטחון.
לבסוף, דוד מורה להוריד את שלמה אֶל גִּחוֹן, שהוא מעיין גדול שמימיו זורמים לאט. הבחירה במקום הזה אינה מקרית. נהוג להמליך מלכים ליד מעיין מים כסימן טוב, כדי שהמלכות שלהם תהיה חזקה ותימשך ברצף, ממש כמו שמי המעיין נובעים וזורמים בלי הפסקה. המעיין הגדול והמכובד הזה גם מראה לכולם שההכתרה של שלמה היא החשובה והאמיתית ביותר.